תשלומי מזונות ותשלומים נוספים
כאן יבוא טקסט שמסביר על תשלומי מזונות וכו'
יום עיון בנושא אחריות הורית משותפת, שיח בין משפט ופסיכולוגיה
הפער בין הדין הדתי לבין מה שבתי המשפט מספרים על הדין הדתי
שאלות ותשובות בנושא מזונות
מזונות ילדים הם תשלום שהורה אחד משלם להורה השני עבור צרכי הילדים.
אם האב המפרנס היחיד והאם המטפלת הבלעדית בילדים, ברור שהוא צריך לשלם לה מזונות עבור צרכי הילדים.
אך מה קורה כששני הורים עובדים (גם אם משכורתם אינה שווה) או כששני ההורים מטפלים בילדים? האם במקרים אלה צריכים לחייב את האב במזונות, ואם כן - כיצד מתחשבים בגובה ההכנסה של האם, ובמידת הטיפול של האב בילדים?
בעבר קבעו בתי המשפט שהאב חייב במזונות של כ- 1400 ש"ח בחודש לכל ילד, בנוסף לתשלום עבור רכיב הדיור של הילדים (המכונה "מדור"), וכן מחצית מתשלומים עבור חינוך, קייטנות, חוגים, טיפולים רפואיים, טיפולי שיניים וכדומה.
בקיץ 2017 קבע בית המשפט העליון שמגיל 6 ומעלה חובת המזונות חלה על שני ההורים. [[הפניה לעמוד שדן בפסיקת העליון]].
אך לעת עתה, עד גיל 6 ממשיכים בתי המשפט לחייב על פי הדין הקודם.
ביחס זמני השהות בין ההורים וביחס שבין הכנסות ההורים. אולם מכיוון שטרם נחקק חוק בנושא, מסתמכים רק על הדין העברי והתקדים של בית משפט עליון בנושא מזונות.
לעיתים לאחר קבלת משמורת משותפת ניתן להפחית כ 25% מסכום תשלומי המזונות, אולם הדבר תלוי במשתנים נוספים
לאורך השנים קבעו בתי המשפט הוצאות אשר שני ההורים חולקים אותן באופן שווה (חצי-חצי). בדרך כלל מדובר בהוצאות חינוך ובריאות, לרבות חוגים וטיפולים מיוחדים, ולעתים גם חוג או קייטנה.
כאשר אחד מההורים אינו יהודי חיוב המזונות נעשה על פי סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959, הקובע:
3א.
(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא
כלומר, החיוב אינו מגדרי, ושני ההורים חייבים במזונות בהתאם לגובה ההכנסות שלהם.
בתי המשפט נוהגים לקבוע כי על האב יש "חובה אבסולוטית" לשלם מזונות של כ- 1,400 ש"ח לילד (לא כולל "מחציות"), וזאת בלי קשר ליכולת הכלכלית של האב, ליכולת הכלכלית של האם, ולמידת המעורבות של האב בגידול הילדים.
לביקורת על קביעת סכומים אלה, ראו [[קישור]]
ועדת שיפמן הוקמה בשנת 2006, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2012. הועדה אימצה את המלצותיו של ד"ר מזא"ה, וקבעה שמזונות ילדים צריכים להתחשב בהכנסת האב, בהכנסת האם, ובמידת הטיפול שלהם בילדים.
בעקבות הוועדה נוסחה הצעת חוק, אך הצעה זו לא עברה בכנסת.
בשנת 2017 אימץ בית המשפט העליון את עמדתו של ד"ר מזא"ה, וקבע שעל פי הדין הדתי, מעל גיל 6 חלה חובת המזונות בצורה שווה על שני ההורים.
כבר היו מספר תיקים בהם הפסיקה השפיעה ותשלומי המזונות שנפסקו היו מדורגים על-פי גיל הילדים
כל תיק נבדק לגופו. כרגע יש דעות חלוקות באשר לשאלה האם הפסיקה עצמה מהווה שינוי נסיבות על מנת לפתוח תיקי מזונות ישנים ולשנות החלטות.
כללימזונות
מהפכת מזונות הילדים: בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבע"ם 919/15
בפסק דין בע"ם 919/15 שינה בית המשפט העליון את הנורמות שנקבעו בפסיקה בנוגע למזונות ילדים מגיל שניתן פה-אחד בידי שבעה שופטים, עורר שאלות בנוגע לאופן יישומו ובשיח הציבורי, כמו גם בפסקי דין שבאו בעקבותיו, התעוררה מחלוקת בנוגע למה שנפסק בו. [...] קרא עוד
0