תלונות שווא, הפגיעה בנילון והזכות לסעד

במאמר זה טוען יואב מזא"ה שחלק מזכויות החשוד/הנאשם הן שאם יתברר שההליך שנפתח נגדו היה מבוסס על תלונת שווא, יינקטו צעדים נגד מתלונן השווא. צעדים אלה הכרחיים על מנת להצדיק את ההליך הפלילי, על כל פגיעותיו באנשים, שלגבי רובם המכריע יתברר בדיעבד שהם חפים מפשע.

בפרק א' המאמר בוחן את המגבלות המוטלות בהליך הפלילי על מי שנחשד בביצוע עבירה, תוך התייחסות ספציפית להליכים הקשורים לחשדות על עבירות מין או אלימות במשפחה.

פרק ב' עומד על סוגי הפגיעות והנזקים הנגרמים עקב תלונות שווא. פגיעות אלה כוללות במידה רבה גם פגיעה קשה בשלטון החוק, ברשויות האכיפה ובמתלונני האמת.

היקף פגיעות אלה מקבל ביטוי מיוחד בפרק ג' העומד על היקף תופעת תלונות השווא ומראה שהיקף תלונות השווא הוא משמעותי.

פרק ד' מבסס את טענת המאמר, שלחשוד/לנאשם קיימת זכות לסעד במקרים של תלונות שווא. הפרק בוחן את הסעדים הקיימים בחוק, תוך התייחסות למשפט משווה.

פרק ה' מתמודד עם הטענה המוכרת שנקיטת צעדים נגד מתלונני שווא עלולה לגרום להרתעת יתר, ודוחה טענה זו. הפרק מראה כיצד ניתן להגיע לאיזון, בו קיימת המערכת המשפטית מרתיעה מפני הגשת תלונות שווא מבלי ליצור הרתעת יתר. בין היתר, מתייחס הפרק להבדלים שבין המשפט הפלילי למשפט הנזיקי בהקשר זה.

למאמר המלא לחצו כאן

השאר תגובה